נושא: שדה הקרב העתידי – בחלל

נשלח בתאריך: 29 July 2008 בשעה 23:10 | IP רשוּם

כבר לפני 2,500 שנה היה ידוע כי קיימים שני מישורי לחימה – ביבשה ובים. בתחילת המאה ה- 20 התווסף מישור הלחימה השלישי – האוויר – בעזרתם של מטוסי הקרב והמפציצים הכבדים. עתה, טוען חיים אשד בדברים שנשא לאחרונה בטכניון, אנו עדים לתחילתו של עידן בו מתווסף מישור רביעי למלחמה – מישור החלל.

תת אלוף (מיל.) חיים אשד עומד בראש המנהלת במשרד הביטחון האחראית על תכנית החלל הביטחונית של ישראל מאז הקמתה. הוא מקדם את נושא החלל בכנסת ופועל ללא הרף לקידום מעורבות השוק האזרחי בישראל באפיק החלל. ישראל היא מדינה קטנה עם אתגרי בטחון של מעצמה, ואשד משוכנע כי החלל הוא חלק חשוב בפתרון בעיות הביטחון והכלכלה של ישראל.

"מושגים של שלום ומלחמה הפכו תלויים יותר ויותר ביכולת החללית", מסביר אשד, "מאז מלחמת המפרץ הראשונה, וגם מעט לפניה, התחילו האמריקאים לפתח תורת לחימה הנשענת על השהיה בחלל, ואחריהם הלכו מדינות נוספות כמו ישראל. הקשר שבין עוצמת החלל של ארה"ב לבין מעמדה, יכול ללמד על מעמדה האזורי של ישראל בהתאם לעוצמתה בחלל."

החלל, לפי אשד, כבר אינו משמש כמרחב ריק דרכו נעים לוויינים ומידע. החלל של היום מאפשר להפעיל כוח צבאי בדרכים חדשות שלא נודעו בעבר. ומשמש כזירה חדשה וחשובה ללחימה ולהגנה. החלל מעניק לגנרלים ולהנהגה ראיה רחבה על כל שדה הקרב ואת האפשרות לאסוף מידע, להעביר אותו ממקום למקום ולמנוע מהיריב להשיג אותו בזמן אמת. וישראל, על אף גודלה, מוגדרת כמעצמה החמישית המתקדמת בעולם בטכנולוגיית החלל.

"ראינו איך האמריקאים ניהלו מוושינגטון ומפורט נוקס את המלחמה בעיראק. בעזרת מידע הנאסף מהחלל ניתן גם להשיג ניווט בדיוק רב", אומר אשד, "לוויין אמריקאי, למשל, נותן דיוק של 25 ס"מ. אני לא יכול לציין מה המספרים שאנחנו מגיעים אליהם, אבל האמריקאים רוצים מאתנו מערכות. זה קנה מידה ליכולת שלנו בחלל."

הקונספציה הנוכחית היא כי השהיה בחלל מאפשרת לחימה יעילה יותר, ובנוסף מספקת 'שקט נפשי' למדינה. היכולת להתבונן אצל יריבים פוטנציאליים מגדילה לעיתים קרובות את יכולתן של מדינות להבין מהו האיום הממשי הנשקף להן זו מזו, וכבר נטען כי היציאה לחלל היא שמנעה לוחמה גרעינית בין ארה"ב לבריה"מ.

"לפי דעתי, בשנים הבאות הלוויינים שלנו יהיו בין הלהיטים בעולם. לוויין שלנו עושה ב- 400 קילו מה שלוויין אמריקאי או אירופי עושה ב- 1.5 טון", מעריך אשד, "הקמת תשתית לוויינית – ולא משנה אם אזרחית או צבאית – משפרת את המצב במדינת ישראל מבחינת הביטחון הלאומי, וגם שומרת על ישראל כמעצמה אזורית."

למרות התחזית האופטימית, אשד דואג לסייג את דבריו ולהבהיר כי יכולת טכנולוגית בחלל אינה מתורגמת בהכרח ליכולת ביצועית בשדה הקרב, כפי שנחשף במלחמה האחרונה.

"השינויים הטכנולוגיים שהתקבלו בעקבות השימוש בחלל מאפשרים שימוש זמין בעוצמה אדירה. הגדלנו את הטווח, הדיוק וכח האש והשגנו מערכת מיקוד ושליטה משוכללת. אבל כל זה רק מכפיל כוח, וחשוב שנהיה טובים גם בכל הדברים האחרים", אומר אשד.

"טכנולוגיית החלל צריכה להיות גורם מרתיע שבו החזק מפחיד את החלש. אבל מה שקרה זה שהחלש מצא תרגיל, פיתח את הטרור וירד מתחת לפני הקרקע. ברגע שמפעילים כוח קרקעי, כל מי שמתחבא בחורים שלו יוצא החוצה." בנקודה זו יכולה המערכת החללית להיכנס לפעולה, אך אשד מדגיש שוב כי, "צריך את כל האלמנטים הקיימים!"

אשד מסכם כי החלל מהווה מקור בלתי-פוסק ליתרונות מדעיים וכלכליים, כמו גם צבאיים וחברתיים, על כתפיהם נישאת מדינת ישראל אל תוך המאה ה- 21. החלל מספק את הבסיס ואת אפיקי הישום לכל הנתיבים האפשריים "…החל מהישרדות, דרך צבא, כלכלה וכלה בחינוך. יכולת החלל, לפי דעתי, מספקת את הכל."