נושא: המלצה לחוק חדש שיחייב שמוש בשפה נקיה

ומה בדיוק אותו קשר הדוק? מאיפה את שואבת את השכנוע הזה?

נאוה: הקשר הזה הוא באמת תעלומה מעניינת.

אבל שים לב איך אנשים מדברים כשהם כועסים.

הם מביעים את הכעס שלהם עם תאורים מתחום הסקס.

הם שולחים זה את זה לעשות אהבה או שהם מאיימים שהם יעשו אתם אהבה...

הם מתארים איך הם יעשו את מה שהם יעשו ומה שהם יותר עצבניים התאורים שלהם נעשים יותר ויותר מפורטים.

אני באמת לא יודעת למה אנשים מביעים שנאה על ידי שימוש בתאורים ששייכים

לעולם האהבה, לחיי האהבה.

אולי אתה תגיד לי מה הקשר באמת?

אני לא הקדשתי לזה מחשבה.

אבל ממה שאני רואה מעשה האהבה שהוא יכול להיות ביטוי לאהבה גדולה ורצון

לחיבור והזדמנות לנתינה גדולה יכול להיות גם מעשה של אונס וכפיה של רמיסה

והתפרצות לחיים של מישהו ללא רשות והשפלה שלו וההפיכה שלו לכלי.

ואולי זאת הסיבה שאנשים משתמשים בתאורים מחיי הסקס כשהם כועסים,

הם כנראה מדברים מן המקום של האונס הרמיסה וההשפלה ולא מהמקום של מעשה האהבה.

לא נדמה לי שאני מוגן. אני פשוט רואה בניאדם בתור בניאדם כמוני ולא בתור "בריון" או "פרחח" או איזה שטות כזו. יש סיכוי שיקרה לי משהו ושאני אדקר.אבל היי! זה בדיוק הכיף בחיים.

אם לא הייתה סכנה מה היה הטעם?

נאוה: אני כן מפחדת מבריונות. אני חושבת שזאת טעות לא לפחד מבריונות.

בריונות זו תופעה שקיימת בכל מקום והיא מסכנת את כולנו.

אם בתקופת הנאצים האנשים היו מפחדים מבריונות אולי הנאצים לא היו תופסים את השלטון.

צריך להיזהר משאננות. אם תפתח את העיניים ותשים לב יפה יפה מה קורה בעולם

בכל מדינה ומדינה אתה תגלה נתונים מדהימים.

אין לך מושג כמה ילדים קטנים עוברים התעללות איומה בכל רגע ורגע.

אין לך מושג כמה קורבנות של אלימות יש בכל רגע ורגע בעולם.

אין לך מושג כמה נשים נרצחות על ידי הבעלים שלהן.

אין לך מושג כמה עושק ומרמה קיימים בכל רגע נתון.

כמה שחיתות יש בכל מקום ומקום.

למזלנו אנו לא מודעים לכל זה ואנחנו חיים את חיינו ונהנים מהם במידה מסויימת.

אבל אין מה לעצום עיניים. יש הרבה מאוד אלימות בעולם. יש ניצול של ילדים בעבודה,

לצרכי מלחמה.

יש אלימות בגלל אלף ואחד דברים האחרון ברשימה הוא אולי דיבור גסויות  אולי הוא לא ברשימה בכלל.

נאוה: אני לא אומרת שיש אלימות בגלל דיבור של גסויות. אני אומרת שדיבור של גסויות הוא חלק בלתי נפרד מחברה אלימה. זו חברה שעושה מה שהיא רוצה ומדברת איך שהיא רוצה. הדיבור הוא עוד ביטוי לאלימות שמתבטאת בכל מיני דרכים.

יש אלימות בגלל פחדנים בגלל בעיות כסף בגלל שאנשים מרגישים מושפלים ומשפילים אנשים אחרים בגלל שלאנשים אין כסף. בגלל שלאנשים אין עבודה. בגלל שאין להם אישה שתרסן אותם. יש אלימות בגלל שאנשים לא רוצים ללמוד. ובגלל כבוד ובגלל רושם ובגלל שכל אחד חושב שמגיע לו ורואה את עצמו כמו קרן אור מאלוהים. ובגלל שאין להם הורים. או שההורים שלהם לא טובים. ועוד מלא דברים. 

נאוה: אני לא חקרתי את נושא האלימות. זה כנראה משהו מולד וטבעי.

לדעתי זה משהו שצריך לדעת לרסן.

יש אנשים שאין להם כסף ועבודה ואשה וכבוד ולמרות זאת הם לא אלימים ויש אנשים שיש להם הכל ולמרות זאת הם אלימים.

לדעתי צריך שהילדים יקבלו חינוך טוב. אבל לא נראה לי שהמבוגרים לוקחים אחריות

על הילדים. נדמה לי שהם נותנים להם לשלוט בהם. או מניחים אותם לנפשם לפתח תיאוריות לא מבוססות ומוטעות בלי שום יד מכוונת. ואחר כך שולחים אותם לפסיכולוג במקרה הטוב.

ובכן. העולם הוא לא כזה. אלא הוא מקום די שלו האמת. אבל את תקבלי מה שתצפי אם תפחדי מכל גבר-טווס שעושה צילצולים ורוחות הוא יריח את הפחד שלך. וגם אם גבר אחר יפחד ממנו. הוא יריח את זה. כשבאים לפגוש אנשים בשלווה הם בדרכלל מחזירים שלווה אלא אם כן בדיוק קרה להם משהו רע ואז הם דווקא נעזרים בשלווה שלך כדי להשיג שקט נפשי ואוהבים אותך מאוד.

נאוה: אנשים בדרך כלל מחייכים אלי כי אני אישית מאוד חייכנית, אז הם מחזירים לי חיוך.

אין לי בעיה ברמה האישית. אני מאוד אוהבת בני אדם. בגלל זה אני כותבת פה, מתוך רצון

שיהיה לכולם טוב יותר.

אנשים כאמור בניגוד למה שכולם אומרים ואיך שכולם רוצים שיחשבו עליהם הם יצורים שחושבים בעיקר על עצמם. והיי! העולם לא גיהנום

נאוה: זה נכון וצריך להיזהר מזה.

שים לב מה קורה בפוליטיקה. למה אין לנו אנשים מדהימים בפוליטיקה?

אולי מכיוון שכולם חושבים רק על עצמם על הבית הפרטי והגינה בחצר.

לאף אחד אין תשוקה לעשות למען הכלל, למען המדינה

למה אין לנו אנשים מדהימים בכנסת? למה כל הנבחרים שלנו מתגלים כמושחתים?

אולי זה מסוכן שכולם עסוקים רק בעיניינים האישיים שלהם.

עוד פעם קראתי. וזה קצת מוגזם להגיד לי לא לחשוב על עצמי.

מילא איך שאני מתלבש או איך שאני מתנהג. אני לא מתכוון להתחיל להשים קצוץ על זה.

אבל מילא. שמעתי כבר.

אבל על מה אני חושב!. היי גברתי הטובה. זה הראש שלי!

את גורמת לי לחייך .
לדוגמא:
"בריונות זו תופעה שקיימת בכל מקום והיא מסכנת את כולנו."
.
"היא גם יכולה להפריע לתפקוד
של הסובבים אותה. היא גם יכולה לגרום לתאונת דרכים"

נאוה: גם אני מחייכת וצוחקת לפעמים כשאני קוראת את מה שאתה כותב.

כשכתבתי לניימלס שהוא קילל אותי בגסות בלי להניע עפעף. הוא הגיב:

"אני דווקא כן הנדתי עפעף". והתגובה הזאת נראתה לי חמודה ומאוד הצחיקה אותי.

אבל באמת, ההשקפה שלך מאוד נאיבית.

נאוה: אם אתה חושב שאני נאיבית כשאני אומרת שהעולם מלא בבריונות. אז כדאי שתחפש נתונים סטטיסטיים על מה שקורה בעולם. לדעתי אתה לא בעניינים.

איזה אחוז מהילדות מותקפות על ידי קרובי משפחה? איזה אחוז מהילדים מותקפים על ידי קרובי משפחה? תנסה לנחש ואחר כך תברר.

הנאצים עלו לשלטון בגלל שהאירופאים שנאו אותנו שנאת מוות ובחלקם עדיין שונאים  ואלה שלא שנאו אותנו לא התנגדו ממש בגלל פחד מבריונות. הבריונות של הרוב ששנא אותנו כאמור אבל זה שייך לעבר.

נאוה: הנאצים עלו לשלטון והם לא ייצגו את כל האוכלוסיה. הם לא היו בעייתיים רק ליהודים

הרבה מאוד אזרחים לא יהודיים תעבו אותם ובזו להם ובכל זאת לא היו מספיק ערניים לעצור אותם. גם יהדות אירופה הרגישה יחסית מוגנת כמו שאתה עכשיו מרגיש מוגן. הם יכלו לברוח הרבה זמן לפני שזה היה מאוחר מדי אבל הם לא האמינו שבריונות כזאת באמת תיתכן למרות שהיו שמועות על מה שהנאצים מתכוונים לעשות.

ההומואים באירופה עברו גם הם את השואה והם ומשפחותיהם היו גם חלק מהטרגדיה בלי להיות יהודים.

איזה סיבה יש לך לפחד מבריונות? למה שלא תרגישי מוגנת?

נאוה: כי כשאני הולכת ברחוב ואני שומעת אנשים שמקללים זה את זה בגסות אני מרגישה מאויימת, אני מרגישה שנקלעתי בין עבריינים. אני לא יכולה להרגיש מוגנת כשאני שומעת גסויות.

אני לא יכולה להרגיש מוגנת כשאני רואה נשים מתכופפות וכל הטוסיק שלהם מבצבץ החוצה.

אני מרגישה שזה לא העולם שלי ואני צריכה להעמיד פנים כאילו שזה בסדר מבחינתי בזמן שזה לא בסדר מבחינתי.

העולם הזה שייך לך שייך לי שייך לבני האדם כל העולם הוא כמו בית אחד גדול למה לא להרגיש מוגן? למה לא להרגיש חופשי לעשות מה שרוצים? להגיד מה שרוצים? תני לי סיבה אחת נורמלית למה שאני לא אצרח באמצע הרחוב "עזבו אותתתיי!!!!!" או "אהההה!" או מה שבא לי. אין כזו סיבה. אני מאוד אתפלא אם יש. ואני לא אכחיש אם תמצאי סיבה אמיתית! ואני לא אצרח.

נאוה: לא כדאי לך לצרוח מכיוון שאין לך את הקהל המתאים. למעשה אין לך קהל בכלל.

האנשים ברחוב הם לא קהל. לכל אחד יש בתוך הלב שלו את הצעקה הפרטית שלו. אם כל אחד יצעק את הצעקה שלו אוי ואבוי לנו מה שאנחנו הולכים לשמוע.

כל אחד עסוק בעיניניו. אתה לא מעניין את אף אחד. בדיוק כפי שאם תראה מישהו צועק ברחוב, הוא ממש לא יעניין אותך.

תראי זה יפה שאת מאמינה בכל זה. וגם קל לדבר יותר משקל לעשות אין בנאדם שלא יעריך מעשה טובה שמישהו עושה בשבילו אבל יעריך יריקה בפנים.  וגם זה עושה טוב לעשות לפעמיים לאחרים טובים כי זה גורם לך להאמין שאתה כלכך טוב וטהור ונהדר וכל החרא הנרקיסיסטי הזה.

נאוה: לפעמים צריך רק לדבר וזה מספיק. לפעמים הדיבור שלי יכול להיות ההתחלה של המעשה של מישהו אחר.

המניע לדיבור הוא לא להרגיש שאני טובה וכולי אלא לקחת אחריות ולא להיות אפאטית.

משהו מפריע לי... אז אני צריכה לעשות משהו כדי לעצור את זה.

לא צריך להיות אפאטיים ולתת לביריונים לנהל את העולם.

זה גם עושה טוב לקלל או להרביץ לבנאדם שאתה שונא. זה משחרר. אחרי זה אתה מתרץ את זה בכמה הבנאדם הזה חלאה ולמה זה מגיע לו.
ואתה עדיין נרקיסיסט. "איך כיסחתי אותו אני כזה טוב!". אני לא רוצה להרביץ לאף אחד.
אבל אם אני חייב. אז אני חייב. מקרה קיצוני לדוגמא:  לפני כמה זמן הסתכסתי עם איזה רוסי אחד. והוא צעק ברחוב שאני גר בו בזמן שאמא שלי הייתה ישנה בבית הייתי מוכן לשחוט אותו אם הוא היו מעז להיכנס לבית. וכבר החלטתי שאם הוא לא מקשיב לי והולך אני עושה את זה. לא בגלל שאני כזה גבר גבר. או בגלל שהכבוד שלי לא מרשה שהוא יתקרב לבית שלי. או בגלל משהו דבילי כזה.
פשוט בגלל שאמא שלי יותר חשובה מרוסי שיכור.
הייתי עושה את זה.  והייתי יושב בכלא בשמחה בידיעיה שהרגתי בנאדם וזה לא היה מפריע לי בכלל. כי בקלות הייתי משכנע את עצמי שבנאדם שפולש לי לבית ומסכן את המשפחה שלי
הוא לא יותר בנאדם מתרנגול שאני אוכל כל יום שישי.

נאוה: אם חס וחלילה היית הורג אדם ויושב בכלא, מי היה ממשיך להגן על אמא שלך?

מי היה מנחם אותה על זה שהבן שלה הפך לאסיר?

היית הורס לה את כל החיים מתוך הרצון להגן עליה לכמה רגעים?

וכמובן שהיית הורס את החיים של המשפחה של אותו בריון, ובאיזה זכות?

לקחת חיים של בן אדם, אתה תופס כמה שזה חמור?

צריך לחנך ילדים לא רק להיות סבלניים ועדינים ונחמדים וכל זה. צריך לחנך אותם להיות כשרים לשרוד. ולא רכרוכים. אני נגעל כל פעם מחדש שאני רואה כמה פחד הורים מכנסים לילדים שלהם לראש. את כל הפחד שלהם הם מכניסים להם לראש.

נאוה: ילדים כשרים לשרוד זה ילדים ששולטים במעשים שלהם, ששולטים במחשבות שלהם

שיודעים לרסן את עצמם.

אם לבן אדם אין היכולת לשלוט בעצמו. אז הוא באמת רכרוכי חסר עמוד שדרה למרות שהוא יכול להצטייר כאלים ומפחיד. האלימות שלו הופכת אותו למסוכן אבל לא לאדם חזק.

תמרח קרם הגנה, אל תרוץ בגשם, תלבש מעיל, אל תשים את היד במזרקה, אל תדבר עם זרים. אל תחזיר, אל תקרא בחושך אתה תתעוור. ויש דברים דבילים לחלוטין: אל תעשה קנאקים באצבעות זה יעשה לך אלצהיימר.כתוצאה מכל ה"חוכמות" האלה שהורים וגם סתם אנשים מכניסים לילדים לראש הרבה מהילדים יוצאים פחדנים גמורים.

נאוה: הורים צריכים לגדל את הילדים שלהם בצורה אחראית. הם צריכים להזהיר אותם מזרים. הם צריכים להגן עליהם מדלקת ריאות. וכולי. אם אתה תראה ילד שהותקף על ידי פדופיל אתה תשאל: "למה ההורים שלו לא הזהירו אותו?"

מצד שני לא הייתי רוצה שיחנכו לאכזריות או להנאה מאלימות. לא הייתי רוצה שילמדו שאם זה מרגיש לך טוב. אז תעשה את זה. אם אתה חזק אז תיקח. אם אתה שולט תשלוט עד הסוף. איפה הגבול? הגבול הוא בחשיבה בנאדם צריך ללמוד לחשוב הוא צריך ללמוד שזה כיף לחשוב. הוא צריך להיות סקרן ולפתח עניין. אבל בשום פנים ואופן הוא לא צריך להפנות עורף לגוף שלו. בנאדם צריך להיות צייד חושב. צריך לחנך אנשים להיות ציידים חושבים
וציידים חושבים לא עושים רע איש לרעו. אבל הם גם לא רכרוכים כך שאף אדם שיחליט להפוך להיות אלים לא יהיה ביתרון על כולם. זה בסהכ הסיבה המרכזית ביותר לאלימות.
בנאדם אלים בחברת רכרוכים נמצא ביתרון.

נאוה: אתה מסתכל על דברים מנקודת מבט גברית.

אתה גורם לי להבין שחשוב שאני בתור אשה עם נקודת מבט נשית אלמד גם לראות את הדברים מנקודת מבט גברית.

כי זה באמת לא מספיק להסתכל על הדברים רק מנקודת מבט נשית.

אף פעם לא ממש עכלתי איזו משמעות עמוקה יש לאלימות בעולם של גברים

עכשיו אני מתחילה לעכל.

כן גברים אוהבים להתגושש ולהרביץ וכנראה גם לקלל.

מעניין למה אני לא מעכלת את זה.

במובן הזה אני תמימה.

באיזשהו מקום בגלל התגובה שלך הגעתי לתובנות חדשות ומרחיקות לכת.

צריך לחוקק חוק שיאסור שימוש בשפה גסה במקומות ציבוריים הן בדיבור והן בכתיבה

וצריך לחוקק חוק שיאסור על מעצבי בגדים לעצב בגדים שאינם מכסים את הגוף

גם במצב של התכופפות וישיבה שמיועדים לכלל האנשים.

מעצבי הבגדים צריכים להיות תחת פיקוח בדיוק כמו שיצרני הקוסמטיקה נמצאים תחת פיקוח.

אסור שהם יחליטו על דעת עצמם איך הרחוב יראה ויכפו את ההתחשקויות שלהם על כולם.

הביריונות נובעת מזה שאנשים נהנים להסב צער לזולת ולכן החוק חייב לדאוג לכלל האוכלוסיה ולא להשאיר את הדאגה הזו לטוב לבם ולהחלטתם של הבריונים.

ולגבי הקשר בין אלימות למין. תראי הקשר הזה הוא לא ישיר. הוא קיים. לא אחד מוביל לשני או משהו כזה. זה ברור שפורקן מיני משחרר אגרסיות ושבעת מריבה יש שיחרור דומה של לחץ. אומרים מה שאי אפשר להגיד בדרכלל עושים מה שאסור לעשות בדרכלל. זה חלק מהעניין. כששני גברים הולכים מכות הם אומרים "אני אזיין אותך" לא בגלל שעמוק בפנים הם הומואים אלא פשוט בגלל שאסור להם לדבר ככה עם ההורים שלהם המורים שלהם או עם חברים שלהם. ואז נוצרת הסיטואציה בה אפשר להגיד הכל.

תראי לדוגמא איך חתולים מזדווגים. יש להם נטייה ברורה לסאדו. לא ברור אם הם רבים או מזדווגים. אבל ככה הם עושים את זה. חיות אחרות מצאו את ההזדווגות להיות הולמת יותר לרוך. בני האדם בהיותם מכילים מערכת עצבים ומוח בהם מתחוללת סבטוחה גמורה של ממלכת החיות. מזדווגים בכל מני דרכים. יש דברים שמוטב להם אם לא יהיו מוסברים

במונחים אנליטים. ישנו קשר כלשהו. האמת שאני מעדיף לא להבין אותו. אם הוא מעניין אותך ברור שאת צריכה לבדוק את מערכת העצבים. אבל לשם מה? 

מה זה האופנה השלטת? בכל מקום אנשים מתלבשים אחרת. מאיפה לך העוקץ הזה ל"אופנת ההמונים"

אני חושבת שהגיע הזמן שהאנשים שנותנים את הטון
ומשפיעים על דעת הקהל יתחילו לקחת אחריות על מה שהם עושים.
ולא ימשכו את כולם באף כאילו כולם מטומטמים, כי אף אחד באמת
לא מטומטם כמו שאולי נדמה לאלו שנותנים את הטון.

מי נותן את הטון? תגידי לי . אני באמת לא יודע. לא נראה לי שזה ברור מדי אנשים מתלבשים בכל מני צורות מכל מני סיבות. צביקה הדר? נינט טייב? מיקי בוגנים סליבריטאים בטלוויזיה ?

מי הם נותני הטון האלה?

הגיע הזמן שכל האנשים הלא מטומטמים ישמיעו את הקול שלהם
ויעמדו על שלהם ויצעקו את האמת שלהם:
"לא מתאים לנו לראות עכוזים מבצבצים מהבגדים, זכותנו לא לראות אותם,
זכותנו להגביל את חופש הביטוי של מעצבי האופנה שעושים מה שבא להם
ומצפצפים על כל מי שזה מפריע לו כאילו שאין עוד אנשים בעולם".
הגיע הזמן שהם יגידו : די כבר עם השפה הגסה, מספיק... זה דוחה
ומגעיל, והדיוטי. תדברו ככה בארבע עיניים אבל לא במקום ציבורי".

נו שטויות. מי אמר שכל מי שלא מטומטם איתך בקריאה הזו נגד-העכוז

אף אחד. אבל את מחליטה שאת שייכת ללא מטומטים רק בכך שאת לא נהנת לראות עכוזים

שזה נראה לי מטומטם בפני עצמו. הנה. אני לפעמיים שמח לראות טוסיק יפה אחרי יום ארוך. תוכיחי לי שאני מטומטם.
אני מסכימה אתך שאנשים בכלל לא טיפשים, אבל השאלה היא
למה הם לא עומדים על שלהם. למה הם נותנים לקומץ אנשים חסרי אחריות
לתת את הטון ולקבוע איך החיים שלנו יראו.

נו באמת. חסרי אחריות .  טיפשים. הם לא חסרי אחריות הם פשוט טיפשים

כל האופנה הזאת של הגזרה הנמוכה זה הדבר הכי מטופש שיכול להיות.
מה יותר מטופש מאדם שמתכופף ועכוזו מבצבץ.
הרי זה מה שהגששים עשו כשהם רצו להצחיק והרימו את הידיים בשיר מים לדוד המלך...
תקלות מן הסוג הזה שייכות לעולם ההצחקה לא למציאות של חיי היום יום.

העולם השתנה מאז. ואם אני לא טועה את בעצמך ללא ממש שייכת לדור הגששים.

מה שהיה מצחיק אז כבר לא בהכרח מצחיק היום מה שמצחיק היום לא היה מצחיק אז.

אבל כל האנשים הלא מטומטמים שותקים ולא מביעים את עצמם ויוצרים בשתיקה שלהם
מין תחושה שקרית של הכל בסדר... (הכל באמת בסדר. תאמיני לי. זה לא מה שמפריע לאנשים)
וככה אנחנו מגיעים בסוף לכל מיני מצבים מגוחכים שאנחנו לא יודעים איך להתמודד אתם:
פתאום כל המדינה נחרדת כשמגלים שמפקד חיל הים בילה במועדון חשפניות.

(גם כן. לא כל המדינה נחרדת. גם אם זה מה שקראת בעיתון או ראית בטלוויזיה. לי לדוגמא זה לא מזיז תצ'ופצ'יק של התרמוסטט. שיהיה לו לבריאות. מפקד חיל הים, הרמטכל טרומפלדור וראש הממשלה  הם לא האבות הרוחניים שלי. שיט! אין לי אבות רוחניים. מעולם לא חשבתי אותם לנופת צופים. לא יפתיע אותי גם אם ראש השבכ ילך לזונה. למעשה זה פשוט לא יעניין אותי.  נו. אלה שבנו את המוסר שלהם על כל הדראקים האלה או על רבנים או על סמכות אנושית כלשהיא יכולים להתחרד (מלשון "כל המדינה נחרדת" ולא מלשון להיעשות דתי) כמה שהם רוצים. גם כן חנטרישים. 
זה פתאום פוגע בכולם, כי לכולם חשוב שמפקד הים יהיה משכמו ומעלה.

אבל צריך להבין שאם לא יהיו לנו קווים אדומים, אף אחד לא יהיה משכמו ומעלה.

אני מסכים. הרי אלה שמשכמם ומעלה הם בדיוק אלה שחוצים את הקוים האדומים

אם לא יהיה קוים אדומים. כולם יהיו בינונים. מסכים לגמרי

חייבים להתחיל להציב קווים אדומים, (כן! תנו לנו קוים אדומים או תנו לנו מוות!)

 המצב נכון לעכשיו פוגע בחופש הפרט.
כל מי שמרגיש שזכותו לא לראות אנשים ערומים ברחוב, צריך למצוא דרך ומקום
להביע את עצמו ולנסות לשנות את זה. לא צריך להרים ידיים. ממש אין סיבה להרים ידיים.
בדיוק כמו שאנשי הגסויות אכפת להם רק מעצמם ושמים פס על כולם,
כך גם החנונים צריכים להתחיל לדרוש את שלהם.

אנשי-הגסויות והחנונים זו דרך חדשה לחלק את העולם. הו נאוה נאווה אימרי לי נאווה אני באנשי הגסויות או בחנונים? אותו מפקד חיל הים איפה הוא נמצא? האם קללה בודדה מעבירה אותך למחנה אנשי הגסויות או שיש מכסה מסויימת? אכפת להם רק מעצמם זה קריטריון מחייב ומספיק לאנשי הגסויות? או רק מחייב? כל זה קצת מבלבל.

ותאמין לי שבעולם שבו החנונים יותר (אהבתי את הטון המרוכך)  יתנו את הטון,
אתה אולי תהיה פחות חופשי לדבר איך שבא לך ואיפה שבא לך (לא כיף)
אבל...(אוי לא! מה זה יכול להיות?)
תהיה יותר חופשי מדאגות לאמא שלך (באמת?) , ולאחיות שלך (אם יש לך).(כן)
תוכל להיות הרבה יותר רגוע באופן כללי. (אני רגוע!)
בסך הכל האינטרס הזה הוא אינטרס של כולם. (את מדברת כמו פולטיקאי)
להתחיל לרסן את עצמנו. (עדיף לירות בראש)
הריסון הזה יוביל ליותר משמעת עצמית, יותר הגינות , פחות שחיתות. (נתן וילנאי)

צריך להפסיק כבר עם האווירה הזאת שאני אעשה:
מה שבא לי,  (יש אווירה כזו? לא שמתי לב)
איך שבא לי  (בלה בלה בליך)
איפה שבא לי  (בלה בלי בלה)
מתי שבא לי.  (אתמול)
כמה שבא לי.  (עוד ועוד ועוד ואז די. ואז עוד קצת)
וכל הבא לי הזה הוא לכאורה בשם חופש הפרט.  (וזהו)

(רק בנאדם שנלקח ממנו החופש בכפייה יכול להבין מה זה להיות חופשי.

לא קרה לי.  דיבורים על חופש הפרט הם בערך כמו דיבורים על הגינות בשבילי) 

זה לא בשם חופש הפרט(שוב)
זה בשם הצפצוף על שאר האנשים. (יש אנשים שראויים אך ורק לציפצוף האם את לא מצפצפצת בעצמך על אנשי הגסויות? את כן)

כן כן. ועוד איך. את כן. כמה שאת כן.

עזבי. זה לא מוביל לשום מקום. את צודקת צריך לשמור על נימוס. אבל לא במחיר של כנות

וכוונה טובה. כשאת נתפלת ל"גסויות" אז את כמו שוכחת שלהיות מנומנס זה לא הכל.

קראתי את מה שניימלס כתב ואלה דברי חוכמה מתוך ניסיון ולא גסויות. זה שבכל מקום שאת רואה זין את מוכרחת להפסיק להבין זה בעיה שלך.  הוויכוח הזה בר-מינן מבחינתי.

את הרי לא מוכנה להבין אלא את מה שנעים לך להבין. ואני לא מתכוון להכריח אותך.

זכותך לעשות מה שבא לך