| כותב |
|
נאוה
פורומיסט על
הצטרף / הצטרפה: 06 August 2006
מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 1209
|
| נשלח בתאריך: 13 September 2006 בשעה 21:14 | | IP רשוּם
|
|
|
|
11010010110
אתה רמזת שיש פתרון לבעיית התוכנות הלא חוקיות.
אמרת שהבעיה הזאת היא בעיה פתורה, אך הרבה אנשים
לא מודעים לפתרון שקיים. אז אני אחת מהם,
ואני מאוד אשמח לשמוע הסבר בהיר ומפורט על
הפתרון הזה.
אתה יכול לענות בשתי רמות.
רמה אחת שתתאים לציבור הרחב
ורמה שניה שתתאים למקצוענים יותר.
המון תודה
(לא צריך למהר עם התשובה,
זה בהחלט סובל דיחוי)
__________________
ספרי חידות
חידות הגיון
חידות
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
11010010110
פורומיסט על
הצטרף / הצטרפה: 23 April 2006
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 2621
|
| נשלח בתאריך: 17 September 2006 בשעה 18:10 | | IP רשוּם
|
|
|
|
אני יתן סיפור קצר, מצוייר על ידי כמה צילומי מסך, שידגים
את העניין של התוכנה עם הקוד הסגור ואחרי זה נראה מה הקטע
של קוד פתוח.
הרפתקאת איתמר והקוד הסגור, שנגמרה מאוד מהר.
איתמר שמץ, תלמיד כיתה יא בביולוגיה בשנת 2006, כותב
עבודה בביולוגיה. הוא מתכנן להגיש אותה היום למורה שלו
דרך האי מייל.
תוך כדי שהוא כותב, הוא שם לב שמיד כשכתב את המילה דגים
המחשב קצת נתקע והעכבר הפך לסמל של שעון חול.
פרסומת קפצה על המסך, ובה קוראים לו להתקין שומר מסך של
דגים. הפרסומת מבטיחה שומר מסך באיכות מדהימה, וללא
פרסומות. ובכן? איתמר שלנו לומד לקח מהר. לפני 2 שבועות
בערך קיבל את המחשב החדש, אמד64 עם 3 ג'יגות זיכרוןת הוא
מייד התקין עליו את כל המסנג'רים. אבל כשהתחיל לקבל
פרסומות הוא התקין תוכנת נגד, והתחיל לעיין גם באותיות
הקטנות ולקרוא בין השורות ברשיון של התוכנות שהוא מתקין.
לכן הוא לחץ על האיקס, וחושב לעצמו איזה כיף בטח לפרוץ
לגייטור.קום לנקמה האהאהאההאהא.
בינתיים איתמר פתח את התוכנה נגד פרסומות כדי להעיף את
התוכנה של גייטור.
כשפתח, התוכנה ביקשה ממנו סריאל חדש. הוא לא קולט למה זה
כך, ברשיון של התוכנה כתוב די ברור שהיא אמורה לבקש סריאל
אחת לחודש. באמת שאין לו שמץ למה זה, הוא שאל את הטכנאי
מחשב של בית הספר שמשתמש באותה תוכנה במחשבים של כיתת
מחשבים, והוא אומר שבאמת התוכנה רוצה סריאל חדש פעם
בחודש.
בכל מקרה עכשו מה שמעניין את איתמר זה להעיף את גייטור.
לכן הוא נכנס לאתר הוארז הישראלי המוביל, ליימרנטווארק,
ועושה העתק הדבק לסריאל החדש שיש שם (ליימרנטווארק למשהוא
מודעים לבעיה, חושב לעצמו איתמר. מעניין.)
בסדק. התוכנה קיבלה את הסריאל וכעת אנחנו הולכים לסרוק.
בינתיים גייטור לא נרדם. הפעם הוא יצא מהרגלו ובמקום
לפרסם שומרי מסך וסמיילים הוא מפרסם את אנטי90, התוכנה
המומלצת על ידי גייטור להגנה על המחשב מפריצה, אף כי
איתמר שלא עשו אותו באצבע לא מעריך את התוכנה יותר ממה
שהיא שווה באמת. שוב יש שם אותיות קטנות, הוא כבר יודע
אותן בע"פ.
התוכנה שכולם המליצה עליה לא תפסה את תוכנת הפרסומות
הנפוצה עלי אדמות? גם לזה יש הסבר, והוא מופיע בצילום
המסך.
אם כך, הגיע הזמן לעשות את העבודה המלוכלכת באופן ידני.
מיקרוסופט נתנה כלי לעבודה הזאת, ואיתמר זוכר איך בחלונות
98 שהיה לו קודם הוא ניצח כל דבר באמצעות הכלי הפרימיטיבי
והמעולה הזה.
בזמן שעורך הרגיסטרי נפתח, איתמר קולט שהאורות של העברת
מידע אקטיבית בראוטר חוטפים קריז.
הוא לא אוהב את זה, יותר מידי דברים לא טובים הגיעו אליו
מהאינטרנט על דעת עצמם בזמן האחרון, זה בכלל בכלל לא
ניסיון החלונות שהיה לו בעבר . . . . . אוקיי, מכבה את
הראוטר -
- ומקבל מסך כחול. במסך כתוב שיש בעיה בדרייברים של המחשב
והמלצה להשתמש בדבר האחד מתוך ה 2 שעוזרים במקרה של בעיה
בחלונות - ריסט. את הדבר האחר, פורמט, איתמר שומר לרגע
הבא מיד אחרי שיגבה את כל הדברים החשובים שלו מהמחשב.
סוף.
זכויות יוצרים על הסיפור והתמונות: חופשי לחלוטין.
public domain
לסיפור זה יש בסך הכול כמה נקודות חשובות.
התניית שימוש בתוכנה בתנאים אילו ואחרים:
תוכנת אד-וור שביקשה רישום כל יום.
התוכנה המלאה, בה משתמש טכנאי בית הספר, נקנתה מבומבהסופט
בתור תוכנה מלאה, ואצל בומבהסופט רשום שם הטכנאי וכל
הסריאלים של כל העותקים בכל המחשבים. איתמר משתמש בגרסת
הדגמה, אותה הוריד בחינם מאתר בומבהסופט. כיוון שלמשתמש
אין צורך לשלם לחברה, לחברה לא אמור לשנות אם הוא העתיק
ממישהוא או הוריד מהאתר שלה כי בכל מקרה היא לא מרויחה
ישירות.
נאמר גם, כאילו זה חלק מהסיפור למרות שלא הצלחתי להכניס
את זה שם, סניף בומבהסופט ישראל נותנן באתר אפשרות להירשם
חינם על ידי שם פרטי, שם משפחה, תעודת זהות ותא דואר של
דואר נייר, ולקבל בחינם סריאלים לגרסת הדמו אחת לחודש.
אנשים שעושים את זה אכן חייבים להחליף סריאל רק אחת
לחודש. לא ניתן לעבוד על המנגנון כי הוא בתכלס בודק
שהתעודת זהות, שם, שם, תא דואר מתאימים אחד לשני מול משרד
הפנים. בומבהסופט מכירה את אתר ליימרנטווארק ולכן שולחת
לכל עותקי אד-וור רשימה של הסריאלים משם, כדי שיספיקו
ליום אחד בלבד. למה - כדי להטריד את המשתמש עד שיירשם. זה
לא נותן לבומבהסופט רווח כלשהוא, חוץ ממידע אישי של איתמר
בבסיס הנתונים, מה שאיתמר יודע שבומבהסופט היו מתים לקבל
ומצידו שימשיכו למות לקבל את זה.
המשתמש אינו יודע מה התוכנה עושה במחשב:
התוכנה של גייטור (גאין).
אם שמתם לב, כל פרסומת שקפצה היתה קשורה למה שקרה אותו
רגע במחשב, בדיוק של שניות. מכך יש מסקנה אחת - התוכנה
עוקבת אחרי מה שהמשתמש עושה, ושולחת מידע לרשת. סביר
להניח שבמידע שהיא שלחה היה רוב הטקסט מהעבודה בביולוגיה
שנתפס על ידי קיי-לוגר, ושמות התוכנות שהיו פתוחות במחשב.
תוכנות דומות בדרך כלל די חוצפניות לגבי מה שהן עושות.
אגב, גייטור וגאין הם שם אמיתי של תוכנת פרסומות/מעקב
נפוצה, ואני מציע לבדוק אם לא נדבקתם בה.
התוכנה מתגוננת מפני שליטה מלאה של המשתמש:
עורך הרג'יסטרי.
עורך הרג'יסטרי הוא כלי דיי חזק לחפור בהגדרות החשובות של
חלונות. בתכלס לא ידוע לי אם הוא מכיל DRM, אבל בסיפור
עשיתי אותו כאילו הוא כן, להמחשה.
מיקרוסופט לא רוצה שנשנה את חלונות, זה לא סוד. יצרני
דיסקים לא רוצים שנעתיק מהם. לכן הם מכניסים מנגנוני הגנה
עצמית בתוכנות ובדיסקים, שמטרתם למנוע מהמשתמש לעשות
כרצונו עם דברים שהם שלו. דבר כזה קיים בעיקר בתוכנות
מחשב, במידה מאוד קטנה במכשירי חשמל כמו טלויזיות (נגיד
חוט שנקרע כשפותחים את המכסה והמשתמש לא ידע לאיפו להחזיר
אותו כי יש מסביב מלא נקודות קרועות, ואם הוא מחבר לא
נכון משהוא בטלויזיה נשרף). אני מתעסק המון אם מיתקנים של
חשמל - בניין, באף אחד מהם למשל אין מנגנון כזה. כי אני
קניתי את הדבר הזה והוא שלי ואף אחד לא יאמר לי מה כן ומה
לא לעשות איתו.
מה שקרה בסיפור זה שהעורך מנסה לעקוב אחרי איתמר שלא ישנה
דברים קריטיים במערכת. הוא מתחבר לבסיס נתונים של
מיקרוסופט, ומוציא משם מידע על פעולות אסורות. איתמר קולט
את זה באורות של המודם (הרי הוא לא גולש אותו רגע
באינטרנט וגם האימיול סגור), ומכבה אותו. כאן למערכת לא
נשארת ברירה - היא מראה מסך כחול עם האשמה של כאילו יש
בעיה במחשב, כשבתכלס הבעיה היא המשתמש שמנסה להתחכם.
התוכנה שומרת קבצים בפורמט מיוחד (לא ממש היתה
התייחסות בסיפור):
תוכנת וורד, בה איתמר הכין את השיעורים.
איתמר הולך לשלוח את השיעורים למורה באי מייל. בהחלט
מקובל, אנחנו ב 2006. מה הבעיה? הקובץ נשמר בצורה שרק
יוצרי התוכנה יודעים באמת איך היא בנוה. זה נעשה כדי
לכפות על המשתמש להשתמש באותה תוכנה (וורד לא דוגמה טובה,
אופן אופיס וסטאר אופיס של sun microsystems מצליחים גם
הם לעבוד עם קבצי וורד תודות להאקרים של אופן אופיס וסאן,
דוגמה טובה יותר לעניין היא פלאש של אתרי אינטרנט). איתמר
ראה בבית הספר שכוולם משמשים בוורד, בכיתה ח' הא נבחן
בשיעור מחשבים על שימוש בכלים של וורד והוא רואה מובן
מאליו בשימוש בוורד. יש הניח כי כנ"ל המורה
לביולוגיה? . .. . לא!
לימודי הוורד בבית הספר (להוסיף עוד פרק לפני הפרק הזה של
הסיפור?) מתוחזקים מהצד, ממש כמו בכתבה על זכויות יוצרים.
(קצת גוגל על וואי-נט יתן סדרה טובה של כתבות דומות).
האפקט הסופי הוא שכולם כבולים למערכת הזאת. אם לדוגמה
המורה לביולוגיה היא במקרה אחתהפינגויניות מווטסאפ, היא
לא תקלוט איך זה התלמיד הכי מהיר-קליטה בכיתה לא קולט שרק
בגללו היא מחזיקה וינדוס על המחשב בבית. יותר מזה, אחרי
שהוא בעצמו יעבור לבי אס די או לינוקס או משהוא אחר, הוא
ישמור משם קבצי וורד תוך כדי עבודה קשה לעצמו, והמורה
עדיין תצתרך להמיר אותם בחזרה - שניהם יעבדו כמו חמורים
על נזק אחד לשני. בגלל חינוך בלבד.
תוכנת קוד פתוח
כעת הגענו נקודת ההתחלה - קוד סגור וקוד פתוח.
מתכנת או מתכנתת, שכותבים תוכנה, משתמשים בשפת תיכנות
מסויימת - C, C++. קוד בשפה כזאת נראה כמעט כמו טקסט רגיל
באנגלית, לדוגמה הנה קטע מתוך C:
קוד:
{
printf("Hell on World!");
} |
|
|
לנו ברור מה הקטע הזה עושה: הוא מדפיס (print), למסך
במקרה הזה, את מה שכתוב לו להדפיס: Hell on World!.ניתן
לקלוט חלק בלי לדעת את השת תכנות בכלל, ומי שיודע את השפת
תיכנות בה זה נכתב ידע בדיוק מה כל דבר בקוד עושה. הוא
יוכל לקלוט איך התוכנה פועלת ולשנות ולהתאים אותה לאיזה
שהיא מטרה אם הוא רוצה. הקוד הזה נקרא קוד מקור.
הכול טוב ויפה אבל מחשב לא קולט את השפה הזאת. הוא קולט
קוד מכונה בלבד (נאמר כך: זה הרמה של ה 010101001 שעוברים
בקווים בלוח אם), לנו הקוד הזה נראה כמו בלאגן של ג'יבריש
(אנחנו נוכל מדי פעם לראות בו דברים שאנחנו קולטים פה
ושם, אבל לא נצליח לקשר אותם) - נסו למשל לפתוח קובץ exe
מתוך עורך טקסט.
לא נוכל לשנות כלום (כמעט) בקוד כזה, אם נשנה משהוא אנחנו
עושים את זה בצורה די עיוורת - זה כמו לגעת במשהוא שאין
לנו שמץ איך הוא עובד - ניתן לעשות כמה דברים פה ושם
שממילא לא משפיעים על כלום אבל משהוא יותר רציני והרסנו
בכלל וזה לא יעבוד.
אחלה! כתבנו תוכנה בקוד מקור, כעת נהפוך אותה לקוד מכונה
- התהליך נקרא קימפול (compile). זה תוכנה שקוראת את קוד
המקור והופכת לקוד מכונה. דרך חזרה משם לקוד מקור - אין.
(שוב, פרט לקטעים קטנים מאוד שיוצאים במצב לא שמיש ומחוץ
להקשר)
תוכנה בקוד מקור סגור (התוכנות של איתמר למשל, פרט
לאימיול) זה שנותנים ך את הקוד מכונה וזהו. הוא יעבוד
במחשב אבל אי אפשר לשנות בו כלום, אי אפשר להיכנס ולבדוק
איך הוא עובד. קוד המקור נשמר תחת אבטחה רצינית בחברה
שמייצרת את התוכנה.
תוכנה בקוד מקור פתוח (דוגמאות - אימיול, פיירפוקס, הקרנל
של לינוקס . . . . . .) זה שנותנים לך את הקוד מקור או
אפשרות להשיג אותו ולהשתמש בו (יכולים לתת בנוסף קוד
מכונה שכבר מוכן כדי לחסוך לך עבודה לקמפל). ניתן לקרוא
את הקוד, לבדוק איך הוא עובד, לשנות אותו כדי לעשות את
התוכנה בדיוק כמו שאני רוצה אותה, לקמפל את הקוד ששיניתי
ולהשתמש בתוכנה שקיבלתי, לקחת קטעי מהקוד ולהשתמש בתוכנות
שלי . . .. .
מה היתרונות של תוכנה בקוד פתוח?
המשתמש לא מוגבל - הוא|היא רוצה יותר מהתוכנה שלו? לא
סריאל ופיראטיות. משנה את הקוד בדיוק לפי מה שהוא רוצה
מהתוכנה ומקמפל מחדש. לא יודע שפת תכנות? לא נורא. מכל
האנשים שהשתמשו בתוכנה וכן שינו אותה בטוח יש אחד ששינה
כך שיתאים גם לך.
המשתמש יודע הכל - יכול לבדוק בקוד מקור את כל מה שהתוכנה
עושה. לא רוצה או לא יודע? שוב, אם היו מפיצים תוכנה
שתלטנית בקוד מקור פתוח מישהוא כבר בטוח היה עולה על זה
ועושה מזה רעש. לא קרה פשוט כי יוצרי תוכנות קוד פתוח הם
חבר'ה הוגנים (כי הם יודעים שכולם רואים ת'קוד)
התוכנה לא מתגוננת - התוכנה לא יכולה להגביל את המשתמש.
כי אם הם יעשו את זה המשתמש יקח את הקוד ויעיף את כל מה
שמיותר אז אף אחד גם לא מתאמץ.
הפורמט של הקבצים לא סודי - בדרך כלל תוכנות קוד פתוח
ששומרות משהוא נותנים גם מפרט (הסברים על מבנה) של הקבצים
שנשמרים. למשל ODF specification, HTML specification
וכו'. גם אם לא נתנו מפרט ניתן להכין בקלות על ידי בדיקה
של הקוד.
פחות בעיות אבטחה - מי שכותב בקוד פתוח כותב את הקוד
בצורה טובה יותר כ כולם רואים מה שהוא עשה, הוא לא יטייח
שם דברים שהם לא בסדר. אם מתגלה בעית אבטחה אז כל האקר עם
מספיק מוטיבציה יקח ויתקן ויפיץ, ולא יחכו עד שהחברה
הרשמית תוציא את זה. למשל, בפיירפוקס היו 2 תיקוני אבטחה
קריטיים שיצאו תוך פחות מ 30 שעות אחרי שגילו את הבעית
אבטחה (הכוונה ל 1.5.0.5 ו 1.5.0.6).
מבחר גדול יותר של תוכנות שונות - בגלל הכמות הגדולה של
המפתחים ושכל אחד יכול לקחת ולשפר ולכל אחד דמיון קצת
שונה מופיעות תוכנות עם כל מיני אפשרוית משונות איך שבא
לו שאין בתוכנות של חברה אחת.
הרשיון של קוד פתוח
הבעיה בקוד פתוח אם הוא סתם פתוח - חברה יכולה לקחת קוד
של תוכנה, עם כל הטוב שבו, להוסיף לו הגבלות ולהפיץ הלאה
רק את הקוד מכונה. כדי שדברים כאלה לא יקרו, גם לתוכנות
קוד פתוח יש רשיון שימוש עם "מסכים" ו "לא מסכים". הרשיון
שלהם שונה מאוד במבנה שלו מרשיון רגיל, הוא קצר וברור
יותר, ומסתכם ב 2 כללים בדרך כלל:
1. כל מה שתעשה עם הקוד הזה חייב להיות גם הוא קוד פתוח.
2. תשמור קרדיט למי שעבד עליו לפניך.
הבעיות של היום בתוכנות קוד פתוח
יש בעיות בקטע שבו הוא אמור להתמודד מול קבצים של קוד
סגור. למשל אין תמיכה בקבצים מסימים כי הם עצמם בנויים
בצורה סודית, ויוצרי קוד פתוח לא הצליחו עדיין לפרוץ
אותם. לכן משתמשי קוד פתוח בלבד יהיו מדי פעם ''מנותקים''
מדברים של קוד סגור. דוגמאות:
- אתרי אקספלורר לא עובדים בדפדפני קוד פתוח
- מסמכי וורד שנפתחים ''לא פרפקט'' בתוכנות אחרות (טקסט
לא במקום, טבלאות מתבלגנות וכו)
- אין תמיכה בכלל בגרסה החדשה של WMA ו WMV
יוצרי קוד סגור מנסים להקשות את החיים ליוצרי ומשתמשי קוד
פתוח: חינוך (בין היתר זה עם הזכויות יוצרים), פטנטים על
דברים כמו דאבל-קליק ועורך טקסט (הרעיון של תוכנה שניתן
לכתוב בה טקסט). חוקים ופטנטים כאלה מסתובבים כל הזמן
בעולם, פה ושם מצליחים ופה ושם לא.
למה קוד פתוח כן פתרון ובשירים אין דבר כזה?
בתוכנות אי אפשר לומר ''אני צריך|ה את התוכנה X'' אלא רק
''אני צריך|ה לעשות פעולה X במחשב'' כי התוכנה היא כלי
היא לא משנה בעצמה, וזה יותר קל. בשירים כן יש דבר כזה
''אני צריך|ה את שיר X'' וזה לא יעזור שיר Y.
קיימים שירים חופשיים כלומר שניתנים עם רשיון כמו של קוד
פתוח, אבל נכון להיום זה ממש קצת.
מה המטרה של קוד פתוח?
במקור - 1983 - להפיל את מיקרוסופט, ממש כך. פרוייקט גנו
שהיה הפרוייקט הראשון או אחד הראשונים של קוד פתוח המטרה
שלו היתה ליצור סדרה של תחליפים לכל המוצרים של
מיקרוסופט, כך למשל FreeDOS שהחליף את MS-DOS, מערכת
ההפעלה הארד (התחילו לתכנן אותה בשנות ה 80 אבל ב 91 יצא
לינוקס והתפתח הרבה יותר מהר וזה הקפיא את הארד עד לכמה
שנים האחרונות שהתחילו להיזכר בו ולבנות אותו)
היום - לשחרר את המשתמש מכל הקטעים של הגבלת משתמש.
בעתיד - ליצור 10001 תחליפים לכל תוכנה, כך שיישמר סטנדרט
של קבצים ודרכי התקשרות בין תוכנות והמשתמש ישתמש באיזה
תוכנה שבא לו לכל מטרה שהיא כי כולם פותחות ושומרות קבצים
באותו סטנדרט. כבר היום רואים התחלה של זה שמנסים לעשות
סטנדרטים מלאים בין PC ומק למשל בקטע של הפצות לינוקס שיש
גרסאות לשניהם, פורמט של מסמכי אופיס (אופן אופיס שעובד
אותו דבר על כמה מערכות הפעלה) וכו'.
מה אני ממליץ?
את מה שניתן לעשות עם תוכנות קוד פתוח לעשות איתן. אם יש
דברים שלא - אז להשתמש גם בתוכנות הקוד הסגור (עד היום
השתמשתם בהן, אין סיבה לקפוץ לאחור כאילו התחשמלתם),
ולהיפטר מהן בהדרגה אם ההתפתחות של הקוד הפתוח.
ובכל מקרה - ללמוד מהר כל דבר! לא משנה באיזה קוד הוא ואם
הוא טוב או רע.
יכול להיות שכתבתי משהוא צעקני מדי לדעתכם, בעייהש'כם.
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
shoshan
מנהל האתר
הצטרף / הצטרפה: 16 July 2005
מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 4637
|
| נשלח בתאריך: 17 September 2006 בשעה 19:28 | | IP רשוּם
|
|
|
|
מאוד מאוד מושקע, מאוד מאוד אהבתי 
כל הכבוד על הגרפיקה 
__________________
עד מתי רשעים יעלוזו?
עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר.
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
pitbull
אורח
הצטרף / הצטרפה: 01 October 2003
משתמש: אונליין
הודעות: 12647
|
| נשלח בתאריך: 18 September 2006 בשעה 15:27 | | IP רשוּם
|
|
|
|
באמת מושקע, נהנתי לקרוא
קבל ח"ח
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
נאוה
פורומיסט על
הצטרף / הצטרפה: 06 August 2006
מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 1209
|
| נשלח בתאריך: 01 November 2006 בשעה 09:14 | | IP רשוּם
|
|
|
|
נדב הראל
תוכנות קוד פתוח טובות לבטחון
__________________
ספרי חידות
חידות הגיון
חידות
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
|
|
נושאים פעילים
רשימת משתמשים
חיפוש
עזרה
הרשמה
התחברות
UnderWarrior Forums : 
פורום דיבורים
