| נשלח בתאריך: 10 September 2006 בשעה 02:25 | | IP רשוּם
|
|
|
|
אני ממליצה לכם שוב מחדש
הפעם עם יותר שיקול דעת
והתחשבות בגורם הקריטי של הזמן.
אני מאוד ממליצה לכם
לקרא את הזקן והים של
המינגווי
יש כמה סיבות טובות לבחור בספר הזה:
קודם כל הוא לא יגזול מכם זמן
משך הקריאה לא יהיה יותר משעה וחצי
דבר שני הספר פשוט מאוד
ולא מסובך להבנה
דבר שלישי תיהנו מיצירת מופת אמיתית
ומחוויה חזקה מאוד ולא נשכחת.
ספר קטן מאוד שהוא ספר גדול מאוד.
סיבה נוספת שאני ממליצה עליו
זה שכל הסיכויים שתמצאו אותו בספריה
כי הוא ספר קלאסי ומצד שני הוא לא הלהיט
שכולם לוקחים וצריך להזמין אותו מראש.
מכיוון שהוא קלאסי תוכלו גם למצוא עליו
חומר
בקלות אם תצטרכו.
לא יהיה לכם קשה לכתוב עליו
בקיצור תעשו את זה ותסיימו את זה
ותעברו הלאה. אל תתעכבו על דברים
מסובכים.
אני קראתי אותו לפני שנה וחצי או שנתיים
ומאוד התחברתי אליו.
זה ספר מאוד נטו. מאוד נקי.
אין פה הוא והיא
וסיפור אהבה שמאלצי.
או מערכות יחסים נפתלות ומסובכות...
יש פה רק שתי דמויות
דייג זקן ונער שמתלווה אליו לדייג
ומאוד אוהב אותו. אהבה שלא תלויה בדבר
כי גורלו של הזקן לא מאיר לו פנים
הוא יוצא עם הסירה שלו לדוג
ויום אחרי יום הוא לא דג אף דג
אבל הוא בכל זאת לא מוותר
וחודשים הוא ממשיך לנסות לדוג
ולא דג דבר.
עד שיום אחד הוא דג את הדג
הגדול ביותר בעולם
וכאן הסיפור מגיע לשיאו
ואני לא אספר לכם כדי לא לקלקל.
אני רק אגיד שיש בספר
איזו נקודת שיא מרגשת
שבה הוא מנסה לענות על השאלה
הנצחית האם דייג אוהב דגים.
הספר הזה דיבר אלי מאוד
זה קודם כל ספר שעוסק בהישרדות,
ולפי דעתי הישרדות זה הלחם והמים של
החיים.
מאוד ניהנתי מהתיאורים הטכניים של מלאכת
הדייג
של הדייג שמוקף בכל הים הגדול מסביבו
נתון לחסדי שמים
זה ספר גורלי כל כך:
שעוסק בגורל, בהישרדות, בלהיות אדם
בעולם.
נטו.
קולות האדמה של יואל
הופמן
לאן נעלמו הקולות?,
סיפורי זן ושירי הייקו,
תרגום מסינית ויפנית,
מבוא ופרושים מאת יואל הופמן,
אסופת פסוקי זן ושירי הייקו, מסדה, גבעתיים, 1980.
קולות האדמה,
קטעים נבחרים מכתביו של החכם
צ’ואנג-טסה, תרגם
מסינית עם הערות
ופירושים יואל הופמן, מסדה, גבעתיים, 1977.
עד כמה שאני זוכרת הספר שאני קראתי
ונהנתי
מאוד ממנו לפני הרבה זמן היה קולות
האדמה:
אני אכתוב לכם קטע ממנו לא מדוייק לפי הזכרון,
שתוכלו להתרשם:
הנזיר איקס חלם שהוא דג
הוא קם בבוקר
ולא היה בטוח
האם הוא הנזיר איקס
שחלם שהוא דג
או אולי הוא הדג
שחולם עכשיו שהוא
הנזיר איקס.
אוסקר וילד - הרוח מטירת קאנטרוויל, הדייג
ונשמתו
הוצאת ספריית תרמיל.
גם ספר קטנטן עם שני ספורים קטנטנים
פשוט קל איכותי שנון מעניין. משהו טוב
מאוד
קריאה של שעה וחצי גג.
ספר קלאסי צריך להיות בספריה
לא להיט, תוכלו למצוא אותו.
תוכלו למצוא חומר עליו.
יש בספר שני סיפורים
הסיפור על הרוח הוא סיפור משעשע
שמתאר משפחה אמריקאית
שעוברת לגור באנגליה בטירה
שיש בה רוח רפאים.
הם לא מאמינים ברוחות רפאים.
אך הרוח אכן נגלה לפניהם
והם מגיבים בצורה מפתיעה...
אני לא אגלה כדי לא לקלקל.
הסיפור על הדייג ונשמתו
הוא ממש פנינה אמיתית.
יפה משהו משהו.
משגע ביופיו.
חשיבותה של רצינות של אוסקר
ויילד
זה טוב
כל כך שנון מהיר כיפי
משהו משהו
קריאה של שעה וחצי גג
וצוחקים הרבה
שנון מאוד.
אם מתצאו אותו קחו אותו.
סוניה הכלבה החכמה (אם מותר לכם ספר
ילדים)
סוניה הכלבה החכמה / אנדרי אוסצ'וב
(תל אביב : עם עובד, תשנ"ג 1993)
<תרגום מרוסית; איורים, ו. מדז'יבובסקי>
זה ספר ילדים
שאני נהנתי ממנו בגדול,
ממש נהנתי מכל שורה.
הוא משעשע. וכתוב בכשרון גדול
זה ספר שמתאר את הרהוריה הפילוסופים
של הכלבה סוניה שנשארת כל יום לבדה
ומחכה לבעל הבית שלה שיחזור מהעבודה
ובינתיים היא עוברת כל מיני חוויות
נחמדות.
לדוגמא אני לא מדייקת כי אני כותבת
מהזכרון:
יום אחד היא רואה כתם אדום של ריבה
שנפלה
על המפה הלבנה. היא מחליטה לטפל בכתם
ומוצאת לו פתרון גאוני היא שופכת את כל
הריבה
על המפה ומורחת אותה עכשיו אין כתם סוף
סוף
כי כל המפה אדומה.
זה אמנם ספר ילדים
אבל אני חושבת שזאת יצירת מופת
אני נהנתי ממנו כאילו שהוא למבוגרים
ספר ילדים עם שורה על כל דף
אם מותר לכם כזה ספר.
זה לקוח מהסקירה שלי.
שם הספר: מקום משלו
כתיבה:
מיכל מעוז-לוי
איורים: עפרה גורן
הוצאה: כנרת בית הוצאה לאור (1999)
גודל
הספר בס"מ: גובה:24 רוחב: 17
האמת היא שהספר הזה גורם לי לבכות, קראתי רק הרגע את
הכתוב על גב הספר ואני פשוט בוכה, לפני כן קראתי את ההקדשה של הספר והרגשתי שהיא
מצמררת. הספר הזה נוגע בי באותו מקום שנוגע בי הספר "אלה תולדות" שרק המחשבה עליו
גורמת לי לבכות. "מקום משלו" זה ספר שנכתב עבור אלו שנולדו בארץ אל תוך מקום משלהם
כדי שלא ישכחו שרק לפני די מעט זמן לא היה לנו היהודים מקום משלנו, זה ספר שמתאים
לכל ימות השנה אך מתאים באופן מיוחד ליום השואה ליום הזכרון וליום העצמאות. זהו
סיפורו הטראגי של עם ישראל לפני קום המדינה לפני שהיה לו מקום משלו ואחריה. הספר
הוא יצירה משותפת של שתי אחיות: הכתיבה של מיכל מעוז-לוי והאיורים של עופרה גורן הן
מקדישות אותו לבני משפחתן שנספו בשואה ולעתידם של בניהם. הספר כתוב מאוייר ומעוצב
נפלא הוא מרגש ונוגע בנימים הכי עדינים. זהו סיפורו של האיש שלא היה לו מקום משלו.
בכל עמוד יש תמונה צבעונית וכיתוב קצר המתאר את קורותיו של האיש שלא היה לו מקום
משלו. האיש הבודד שבספר מסמל את עם ישראל ואת כל סיפור תלאותיו. תולדותיו של עם
ישראל רק מרומזים בסיפור ולא כתובים בצורה מפורשת, לא תמיד הילדים יבינו בעצמם
שמדובר פה בסיפורו של עם ישראל ולכן כשמספרים לילדים את הסיפור צריך להסביר להם
שהאיש מייצג את עם ישראל ושהסיפור הוא בעצם סיפורו של עם ישראל והקמת מדינת
היהודים. סהר בת העשר קראה את הספר לבדה והבינה מיד שמדובר פה בסיפורו של עם ישראל
והיא אמרה לי שזה סיפור יפה מאוד מאוד יפתח בן העשר לעומת זאת לא הבין את זה בעצמו
ומאוד נהנה מהספר יחד עם ענבר בן השמונה וחצי כשקראתי להם אותו שוב והסברתי להם כל
ציור וציור: הכובע של האיש זו הכיפה של היהודי, הספר העתיק זהו ספר התורה, היהודי
נודד על כדור הארץ וזו הסיבה שיש בארץ יהודים מעדות שונות ובצבעים שונים כי הגענו
מכל מיני ארצות בעולם. הבית השרוף והאיש האסיר מייצגים את תקופת השואה, נסיון
ההתבוללות שלא עזר לנו, העשן והצרות שסגרו עלינו בתקופת השואה שגרמו לו להבין שאין
לנו לאן לברוח ואז הוא נזכר בארץ שלו שכתובה בספר העתיק והגיע אליה בכל דרך אפשרית
באוויר בים וביבשה אבל בארץ לא נתנו לו להכנס אלה הבריטים אבל הוא לא וויתר והתגנב
פנימה והכריז בפני כל העולם שזה ביתו הניף דגל חזר אל העברית הקים משפחה חדשה בחר
לכנסת בנה את הארץ ונלחם עליה . הספר מתאר ברגישות ובאכפתיות גם את סיפורו של הערבי
בארץ שגם חושב שזה המקום שלו. הספר הוא ספר מעולה ומבריק הוא מספר את כל תולדותיו
של עם ישראל כסיפורו של אדם אחד קטן ובודד במשפטים קצרים ובתמונות שרומזות על סיפרו
של עם ישראל ומכיוון שהספר הפך את העם לאיש אחד הספר אישי מאוד מרגש מאוד ונוגע
מאוד, לפי דעתי אפשר לתרגם את הספר ולהשתמש בו כחומר הסברה
בחו"ל. |
__________________
ספרי חידות
חידות הגיון
חידות
|
נושאים פעילים
רשימת משתמשים
חיפוש
עזרה
הרשמה
התחברות
UnderWarrior Forums : 
פורום דיבורים
]...
