6.3.6. דוגמא מסכמת – קבוצת מחרוזות מעל S, T

העולם plot:\[A\] יוגדר להיות כל המחרוזות הסופיות מעל plot:\[s,t\], כלומר הקבוצה plot:\[{\left\{ {s,t} \right\}^*}\].

הבסיס plot:\[B\] הינו plot:\[\left\{ {\varepsilon ,st,ts}
 \right\}\], וקבוצת הפעולות plot:\[F\] הינה plot:\[F = \left\{ {{f_1}\left( {
 \cdot , \cdot } \right),{f_2}\left( { \cdot , \cdot } \right),{f_3}\left( 
 \cdot  \right)} \right\}\], כאשר

plot:\[\begin{gathered}
 
   {f_1}\left( {\alpha ,\beta }
 \right) = s\alpha \beta t,{f_2}\left( {\alpha ,\beta } \right) = t\alpha \beta
 s \hfill \\
 
   {f_3}\left( \alpha  \right) =
 \left\{ {\begin{array}{*{20}{c}}
 
    {\alpha {\text{ without the last
 }}st} \hfill & {\alpha {\text{ contains }}st{\text{ that are not as the
 first 2 letters}}} \hfill  \\ 
 
    \alpha  \hfill &
 {{\text{else}}} \hfill  \\ 
 
 \end{array} } \right. \hfill \\ 
 
 \end{gathered} \]

לדוגמא: plot:\[{f_3}\left( {stt} \right) = stt,{f_3}\left( {ttts} \right) =
 ttts,{f_3}\left( {stst} \right) = st\].

הגדרנו כאן קבוצה אינדוקטיבית מעל plot:\[B,F\]: plot:\[{X_{s,t}}\]

נראה עבור מילה מסויימת כי היא נמצאת ב-plot:\[{X_{s,t}}\]. עושים זאת על ידי הצגת סדרת יצירה המייצרת את המילה. תהי המילה plot:\[\alpha  = tststs\]. למילה זו אינסוף סדרות יצירה. אחת מהן לדוגמא:

plot:\[st\xrightarrow[{{f_2}\left( {\varepsilon ,st}
 \right)}]{}tsts\xrightarrow[{{f_1}\left( {tsts,\varepsilon }
 \right)}]{}ststst\xrightarrow[{f2}]{}tstststs\xrightarrow[{{f_3}}]{}tststs\]

נשים לב:

  • סדרת יחידה איננה בהכרח יחידה.
  • סדרת יצירה איננה בהכרח מינימלית.
  • סדרת יצירה תמיד מתחילה באטום.
  • סדרת יצירה היא סדרה של איברים.

איך מראים ש-plot:\[\alpha  \notin {X_{B,F}}\]? נמצא תכונה T המקיימת כי plot:\[\alpha \] לא מקיים את T וגם כל איברי plot:\[{X_{B,F}}\] מקיימים את T. נגדיר קבוצה plot:\[Y\] שאיבריה הם כל איברי plot:\[A\] המקיימים את התכונה ואז נדרוש plot:\[{X_{B,F}} \subseteq Y\] אבל plot:\[\alpha  \notin Y\]. לפי משפט ההוכחה באינדוקציה, על מנת להוכיח שקבוצה plot:\[Y\] מקיימת כי plot:\[{X_{B,F}} \subseteq Y\] מספיק להראות כי: plot:\[B \subseteq Y\] וכי plot:\[Y\] סגורה ל-plot:\[F\].



טענה

נטען:  plot:\[tsst \ne {X_{s,t}}\]

הוכחה: התכונה T – אם plot:\[\alpha \] מתחיל ב-plot:\[t\] אזי הוא מסתיים ב-plot:\[s\].

נוכיח באינדוקציית מבנה של איבר ב-plot:\[{X_{s,t}}\] מקיים את T.

בסיס: נעבור על כל איברי הבסיס plot:\[B\]:

plot:\[\varepsilon \] מקיים את T באופן ריק. plot:\[st\] מקיים את T באופן ריק. plot:\[ts\] מקיים את T.

סגור: נעבור על כל הפעולות ב-F ונראה כי plot:\[Y\] סגור לפעולות.

plot:\[{f_1}\left( { \cdot , \cdot }
 \right)\] - אם plot:\[\alpha ,\beta  \in Y\] אז plot:\[{f_1}\left( {\alpha ,\beta } \right) =
 s\alpha \beta t \in Y\].

plot:\[{f_2}\left( { \cdot , \cdot }
 \right)\] - אם plot:\[\alpha ,\beta  \in Y\] אזי plot:\[{f_2}\left( {\alpha ,\beta } \right) =
 t\alpha \beta s \in Y\].

plot:\[{f_3}\left(  \cdot  \right)\] - נניח כי plot:\[\beta  \in Y\] ויהי plot:\[\alpha  = {f_3}\left( \beta  \right)\]. נפריד למקרים:

  1. אין כלל השמטת רצף plot:\[st\]. במקרה זה plot:\[\alpha  = \beta \] ולכן plot:\[\alpha  = \beta  \in Y\].
  2. השמטת רצף plot:\[st\] מהאמצע: plot:\[\beta  = {\beta
      _1}st{\beta _2}\] plot:\[\left( {{\beta _1},{\beta
      _2} \ne \varepsilon } \right)\] ואז plot:\[\alpha  = {\beta _1}{\beta _2}\]. ההתחלה והסוף של plot:\[\beta \] נשמרו ב-plot:\[\alpha \] ולכן plot:\[\alpha  \in Y\].
  3. השמטת רצף plot:\[st\] מהסוף - plot:\[\alpha  = {\beta _1},
      & \beta  = {\beta _1}st\].

    צריך להוכיח כי אם plot:\[\alpha \] מתחיל ב-plot:\[t\] אז הא מסתיים ב-plot:\[s\]. נוכיח כי לא ייתכן ש-plot:\[\alpha \] מתחיל ב-plot:\[t\] ולכן הטענה תתקים באופן ריק.

    נניח בשלילה כי plot:\[\alpha \] מתחיל ב-plot:\[t\]. plot:\[\alpha  = {\beta _1}\] ולכן plot:\[{\beta _1}\] מתחיל ב-plot:\[t\]. לפי הגדרה plot:\[\beta  = {\beta _1}st\] ולכן גם plot:\[\beta \] מתחיל ב-plot:\[t\] אבל גם מסתיים ב-plot:\[t\], בניגוד להנחת האינדוקציה כי plot:\[\beta  \in Y\].

הראנו כי plot:\[{X_{s,t}} \subseteq Y\]. נראה כעת כי plot:\[\alpha \] לא מקיים את T:

plot:\[tsst\] מתחיל ב-plot:\[t\] ומסתיים ב-plot:\[t\] plot:\[ \Leftarrow \]לא מקיים את plot:\[T\] plot:\[tsst \notin {X_{s,t}} \Leftarrow tsst
 \notin Y \Leftarrow \].



דוגמא

תהיינה plot:\[{S_1} = {X_{{B_1},{F_1}}},{S_2} = {X_{{B_2},{F_2}}}\] כך ש-plot:\[{S_1} = {S_2}\].

הוכיחו: plot:\[\underbrace {{X_{{B_1} \cup {B_2},{F_1} \cup {F_2}}}}_{{S_3}} = {S_1} =
 {S_2}\].

נראה plot:\[{S_1} \subseteq {S_3}\]: ניתן להסתפק בכך שכל סדרת יצירה ב-plot:\[{S_1}\] היא גם סדרת יצירה ב-plot:\[{S_3}\] לפי הגדרת האיחוד.

נראה plot:\[{S_3} \subseteq {S_1}\]: (באינדוקציה)

בסיס: לכל plot:\[b \in {B_1} \cup {B_2}\], נראה כי plot:\[b \in {S_1}\].

plot:\[b \in {B_1} \cup {B_2}\], ולכן:plot:\[b \in {S_1} \Leftarrow b \in {B_1}\] כי plot:\[{B_1} \subseteq {S_1}\].

                    או plot:\[b \in {S_2} \Leftarrow b \in {B_2}\] כי plot:\[{B_2} \subseteq {S_2}\] ולפי הנתון plot:\[{S_1} = {S_2}\] ולכן plot:\[b \in {S_1}\].

סגור: plot:\[{a_1},...,{a_n} \in {S_1}\]. נראה סגירות של אגף ימין plot:\[\left( {{S_1}} \right)\] לפעולות של הקבוצה באגף שמאל plot:\[\left( {{S_3}} \right)\].

תהי plot:\[f \in {F_1} \cup {F_2}\]. אם plot:\[f \in {F_1}\] אזי plot:\[f\left( {{a_1},...,{a_n}} \right) \in {S_1}\] כי plot:\[{S_1}\] סגורה לפעולות plot:\[{F_1}\]. אם plot:\[f \in {F_2}\] אזי plot:\[f\left( {{a_1},...,{a_n}} \right) \in
 {S_2}\] כי plot:\[{S_2}\] סגורה לפעולות plot:\[{F_2}\] ולפי הנתון plot:\[{S_1} = {S_2}\] ולכן plot:\[f\left( {{a_1},...,{a_n}} \right) \in
 {S_1}\].

EOF

תגיות:

תגיות המסמך:

מאת: סטודנטית

הוכחות להגדרה 2

אשמח להגדרות פורמליות מפורטות עבור המשפט. תודה רבה
מאת: ילדה

תודה רבה!

תודה על ההסבר המצוין
מאת: אני

תודה

מברוק! תודה
מאת: ברק

יש לכם טעות

בסגור הטרנזיטיבי שהתקבל אצלכם, קיימים הזוגות <4,1> ו-<1,4>, אבל מתוקף היותו טרנזיטיבי הוא חייב גם להכיל את <1,1> ו-<4,4>. ההגדרה של טרנזיטיביות לא מחייבית a,b,c שונים.

כנ"ל לגבי <2,3> ו-<4,2> - חייב להימצא הזוג הסדור <4,3>.
מצאתי עוד 3 דוגמאות כאלה..
מאת: יואב

מבלבל

היית צריך לתת דוגמאות גם ליחסים לא סימטריים.... התבלבלתי ממש בין X לY בגלל זה...
מאת: יואב

מבלבל

היית צריך לתת דוגמאות גם ליחסים לא סימטריים.... התבלבלתי ממש בין X לY בגלל זה...
מאת: אמיר

קבוצה סופית

מישו יכול להעלות את ההוכחה לכך שכל תת קבוצה של קבוצה סופית היא סופית ? זה ברור אבל אני צריך את ההגדרה הפורמלית לזה ..
מאת: רעות

תודה רבה

תודה רבה ספר מעולה מסביר מצויין שתצליח תמיד :-)
מאת: עומר

סגור טרנזיטיבי

ניר אתה בטוח ש- (4,2) הוא חלק מהסגור הטרנזיטיבי (משפט 3 מלמעלה)?
אני לא סגור על החומר, אבל אני לא חושב שזה נכון...
מאת: אחד שלומד

יפה מאוד אך ישנן כמה טעויות

ישנן כמה טעויות (קריטיות להוכחה) כשעברתי על החומר,
למשל בהוכחה ש R* טרנזיטיבית (סעיף 2) יש בלבול שלם בין x,y,z אז צריך לתקן את זה.
מאת: אני

כל הכבוד!!!!

כל הכבוד על העבודה שעשית כאן!!!
נורא עוזר!!!!
מאת: אני

תודה רבה רבה רבה רבה!

כל הכבוד על העלאת הסיכום המעולה הזה לטובת כולם!
מאת: אלעד

המון תודה

וואו, חומר כל כך ברור ומסודר!
עברתי על עשרות ספרים ואף אחד לא ברור וענייני כמו זה - פשוט כל הכבוד!
תודה, תודה תודה!
מאת: אולג

תודה רבה!!!!!!!!

אף פעם לא ברור לי מה האינטרס של אנשים כמוך, להעלות חומר ממש מועיל לאינטרנט בחינם...

בכל אופן, רציתי לומר: כל הכבוד ותודה רבה, הסיכומים שלך מאוד עזרו לי ואני מאוד מעריך את הזמן והמאמץ שהושקע בהם.

והלוואי ויהיו רבים כמוך...
שיתוף:
| עוד